#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום הנחתן בתפילין של יד?	"על הקיבורת, והב&quot;י הביא הסמ&quot;ק דדוקא מחצי ולמטה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמודה דאינו יכול להיות אצל הקוד&quot;ו ממש אלא צ&quot;ל על הקיבורת, שהוא מקום קיבוץ בשר. אמנם, הביה&quot;ל (ד&quot;ה בראש) מצא בספר התרומה דכל הקיבורת נמצא סמוך הקוד&quot;ו, ואע&quot;פ שמבואר ממג&quot;א דיש מקצת קיבורת למעלה מחצי העצם מ&quot;מ עיקר הקיבורת הוא למטה ושם הוא כנגד הלב. והגר&quot;א ס&quot;ל דלא צריך להקפיד כלל על חצי העצם. ולמעשה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דלכתחילה נכון לחוש לדעת המחבר והרמ&quot;א דס&quot;ל דצריך להיות למטה מחצי העצם, אבל אם עי&quot;כ יהיה סמוך לקוד&quot;ו למטה מקיבורת אז אינו יוצא ידי חובתו ובודאי עדיף שיהיה למעלה מחצי העצם, וכעין זה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גידם חייב בתפילין?	"איתא בגמ&#x27; מנחות (ל&quot;ז ע&quot;א) תניא אידך אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם, תוס&#x27; פרשו דלא פליגי והת&quot;ק מיירי כשאין לו מקום להניח תפילין [וקמ&quot;ל דאינו מחויב על ימינו], ואחרים מיירי כשיש לו מקום להניח תפילין, אבל האו&quot;ז פי&#x27; דפליגי ומיירי כשיש לו מקום להניח תפילין וקיי&quot;ל כהת&quot;ק דפטור. ונמצא דגידם שיש לו מקום להניח תפילין לפי תוס&#x27; מחויב ולפי האו&quot;ז פטור. השבות יעקב (סי&#x27; ג&#x27;) כתב פירוש אחר בדעת תוס&#x27; דהת&quot;ק מיירי כשאין לו יד ימין ויד שמאל {וצ&quot;ב מאי קמ&quot;ל} ואחרים מיירי כשאין לו יד שמאל אבל יש לו יד ימין ומחויב על יד ימין [והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מספרי נמי דגידם נותן על יד ימין]."	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה גידם שנחתך יד שמאלו 1) למטה מקוד&quot;ו 2) מקוד&quot;ו ולמעלה עד סמוך לבית השחי 3) עד בית השחי?	"1) יניח בברכה [ודלא כפמ&quot;ג דלא היה האו&quot;ז תחת ידו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שאין) {ועי&#x27; מש&quot;כ הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; קכ&quot;ג) דאזלינן בתר מה שכתוב בפנים הספר} 2) יניח ביד שמאל בלא ברכה היכא דיש לו מקצת קיבורת [ודלא כמג&quot;א (סס&quot;ק ג&#x27;) דכתב בדעת בתוס&#x27; דיניחו ביד ימין דגם הוא לא היה לו האו&quot;ז] (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה יניח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;-ט&#x27;), אבל יברך שתיהם על השל ראש ויכוין להוציא גם השל יד {ולכאורה כדאי למשמש, וצ&quot;ב מהו החסרון לברך על השל יד תחילה דלא הוי הפסק כ&quot;כ} (שע&quot;ת ס&quot;ק ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה בלא) 3) מדינא פטור לגמרי, אבל לפי השבות יעקב (סי&#x27; ג&#x27;) והארה&quot;ח צריך להניח על יד ימין בלי ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו יד ימין?	"חייב בתפילין בברכה, ויבקש מאחרים שיניחוהו עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {וצ&quot;ב דלאחר זמן יד זה יהיה יד ימין שלו ואז יהא פטור וכמ&quot;ש במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק כ&quot;ב), ודוחק לחלק בין נקטעה כל יד ימין לנקטעה כף יד ימין}"	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאין לו יד האם הוא מחויב בתפילין של ראש?	"כן (שאג&quot;א סי&#x27; ל&quot;ז, שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח התפילין על יד ימין בדיעבד?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא בית יעקב (סי&#x27; קמ&quot;ט) דמצדד דיוצא, והשע&quot;ת השיג עליו, וכן נקטו שאר האחרונים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה מניח)"	סימן כז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד יניח הקשר של תפילין של יד?	"הב&quot;י הביא ב&#x27; מנהגים, וכתב דנכון לעשותו בצד ימין, והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הוסיף דהוא מדינא דגמ&#x27; לפי הנמוק&quot;י דהגמ&#x27; במנחות (ל&quot;ה ע&quot;ב) מיירי בתפילין של יד [דלא כרש&quot;י דפי&#x27; דמיירי בתפילין של ראש] ואיתא שם דצריך שיהא כלפי פנים."	סימן כז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מקום ההידוק?	"ה&quot;נ הביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה המנהג הנכון שיהא) ב&#x27; מנהגים, שהב&quot;י הביא בשם מהר&quot;י ב&quot;ח שיהיה לצד החיצון {ונראה דדייק הכי מדכתב דמכניס כפל הרצועה, וזהו דוקא ע&quot;פ מנהג הספרדים דכורכים כלפי חוץ} אבל הדרכ&quot;מ משמע דיהא כנגד לבו {דכתב דהקשר יהיה סמוך ללב, והיינו ההידוק}, ומסיים הביה&quot;ל שהעיקר כהדרכ&quot;מ אבל הנוהג כהמהר&quot;י ב&quot;ח אין למחות [והפסק&quot;ת (הע&#x27; 41) הביא משו&quot;ת וישב הים (סי&#x27; ד&#x27;) דאפשר לקיים שניהם דיעשה הכפל עניבה ארוכה עד שמקום הידוק יהיה אצל לבו, אבל כתב דלא מצא בו חבר]"	סימן כז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הקשר של יו&quot;ד צריך ליגע בבית?	"כן, ואם לאו עליו נאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (זוהר פרשת פינחס) [ולפי גרסא אחת בעטרת זקנים &quot;מי שמרחק ירחק חייו&quot;], והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דגם זה מדינא דגמ&#x27; דאיתא התם דקשר של תפילין צריך שיהא למעלה. ויש מקפידין אפי&#x27; בכיסן שיהא נוגע בה (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;). וגם ראוי לחתוך בתיתורא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א). וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דמש&quot;ה עדיף מנהג הספרדים דכורכים הרצועה כלפי חוץ {אבל לפי מה שנוהגין לקשור הקשר בחוט ליכא קפידא}."	סימן כז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר אם קושר עליו חוט של גיד?	"שלא יהא חוצץ למטה מתיתורא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) ויכול להיות למעלה (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב) {ונוהגין להכניס החוט בתוך המעברתא}"	סימן כז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמניח התפילין של יד על ידו, לאיזה צד יהיה המעברתא?	"הב&quot;י הביא ב&#x27; מנהגים ועדיף לעשותו כלפי הכתף"	סימן כז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פתיחת הפרשיות צריכים להיות כנגד הלב?	הדרכ&quot;מ הביא התרוה&quot;ד בשם חכם אחד דצריך להקפיד על זה, אבל התרוה&quot;ד כתב דאין להקפיד כולי האי אבל איני מפליג על דעת החכם	סימן כז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה איטר יד?	החיי&quot;א ס&quot;ל דיוציא הרצועה ויתכן הקשר שיהיה כנגד לבו, אבל השבות יעקב וארה&quot;ח ס&quot;ל דיש עצה להפך התפילין ויהיה המעברתא לצד היד [דמה שמעברתא לצד הכתף אינו אלא מנהג בעלמא], והביה&quot;ל (ד&quot;ה המנהג הנכון לתקן) מסתפק אם עדיף להפך הקשר כהחיי&quot;א דאולי מה שהיו&quot;ד לא יהיה פניו כלפי הבית לא נחשב יו&quot;ד, ועל כל פנים כשאינו יכול להוציא הרצועה בודאי יעשה כהשבות יעקב וארה&quot;ח ויהפך התפילין {ומשמע דלא חיישינן להחכם אחד שמובא בתרוה&quot;ד ודרכ&quot;מ הנ&quot;ל}.	סימן כז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חציצה בתפילין 1) של יד 2) של ראש?	"1) הרא&quot;ש סבר דילפינן מבגדי כהונה דחציצה פוסל בתפילין כמו בבגדי כהונה, והרשב&quot;א מדייק מדרשה לך לאות ולא לאחרים אות ומש&quot;ה אינו יכול להניחם על בית אונקלי (מגילה כ&quot;ד, ורש&quot;י שם), משמע דליכא חציצה אלא משום ולא לאחרים אות, וממילא אם מכסה אותם בבגד יוצא (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והוא לעיכובא לכסותה אח&quot;כ {וקצת צ&quot;ב}, וגם לא מהני על חלוקו דדבר זה רגיל להיות בחוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)] 2) ה&quot;נ לכתחילה חיישינן לחציצה, והרשב&quot;א מצדד דליכא חציצה [אכן, מהרשב&quot;א משמע דלא רצה לסמוך על סברתו למעשה אלא בשעת הדחק כגון למי שנלקה בנזילות, אבל הר&quot;ן משמע דס&quot;ל דהרשב&quot;א מקיל בכל גווני.]"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרשב&quot;א, למה אינו מותר 1) להכהנים להניח התפילין של יד על הכתונת ולכסותה בבגד אח&quot;כ 2) לכהן גדול להניח תפילין של ראש ע&quot;ג המצנפת 3) לדוד המלך להניח תפילין של ראש ע&quot;ג כתר מלכם?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דיש בזיון להניח התפילין או בגד אחר (ב&#x27; מהלכים במחה&quot;ש) ע&quot;ג הכתונת 2) תי&#x27; הרשב&quot;א דאסור להניח כלי אחר של מצוה ע&quot;ג המצנפת (ב&quot;י) 3) תי&#x27; הרשב&quot;א דא&quot;א לכוון להניחה כנגד מקום שמוחו של תינוק רופס (ע&quot;פ לבושי שרד ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הרצועה מפסיק בין התפילין ובשרו?	אע&quot;פ שספר רביד הזהב מקיל דהוי מין במינו {מצות תפילין עם מצות תפילין - הר&quot;י באק}, מ&quot;מ כבר כתבנו שהלבושי שרד מחמיר לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לגדל בלורותיהן?	"כתב המחה&quot;ש &quot;רע עלי המעשה&quot; דהוי איסור בחוקותיהם לא תלכו דהוי דרך שחץ וגאוה, ועוד מבטלין מצות תפילין דהוי חציצה [דלאו היינו רביתייהו, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דדוקא אם השערות באים ממקומות אחרים {אבל פשוט דפיאות ארוכות הגדלים ממקום גבוה בראש אינם חוצצים (וכן שמעתי מהגר&quot;ש פעלדער שליט&quot;א)}] וגם א&quot;א לצמצם שיהיו מהודקין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שערות הרגילות חציצה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מרוקח דצריך לגלח השערות שעל הצואר משום חציצה, אבל הביא מאגור דאין נוהגין כן (וכ&quot;כ הב&quot;י עמ&#x27; קכ&quot;ב), וביאר רע&quot;א בשם הנזירות שמשון דמבואר בזבחים (י&quot;ט ע&quot;א) דדוקא שער שלא במקומו הוי איבעיא דלא איפשיטא אי הוי חציצה"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שיש לו שערות זרות בראשו (unnatural hair)?	"כתב אג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&#x27; אות י&quot;ח) אם הם בטלים לראשו ולא יסירם לעולם, בטלים ואינם חוצצים, ואם הוא פאה נכרית יניח בלא ברכה וכשחוזר לביתו יניח בברכה"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לרחוץ מקום הנחת תפילין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) בשם השל&quot;ה דנכון לעשות הכי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) מזהיר דצריך לנגב המקום היטב, ועוד כתב דדוקא למי שמשכים לחצות ונותן אפר על ראשו"	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך אם איכא חציצה 1) בין בשרו לקציצה 2) בין בשרו לרצועות?	"1) אע&quot;פ שרע&quot;א כתב דיכול לברך כדעת הרשב&quot;א [היכא דאינו מברך בלאו הכי על תפילה האחרת], מ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) דמשמע מהגר&quot;א {וכן מיד אפרים} דאין לברך עליו [אלא יברך ברכה/ברכות הראויה על התפילה שעושה בלא חציצה, ואם שניהם בחציצה לא יברך כלל] 2) הרמ&quot;א הביא תשובת הרשב&quot;א דס&quot;ל דליכא חשש חציצה ברצועות [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) היינו דבר מועט אבל אין לכרוך הרצועות על בגדו {וצ&quot;ע מנליה לחלק בין הקציצה ורצועות}], והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא הלבוש דמקפיד על הרצועות עד מקום הקשר. להלכה, לכתחילה יש לחוש להלבוש ולא יהא חציצה אפי&#x27; ברצועות במקום הקף הקשר, אבל בשעת הדחק יכול לברך כל זמן דליכא חציצה תחת הקציצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)."	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין חציצה ע&quot;י סמרטוט לחציצה ע&quot;י חלוקו?	המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מארה&quot;ח דהרשב&quot;א מקיל דוקא בסמרטוט ולא בחלוקו, וביאר במ&quot;ב עו&quot;ה דדוקא בבגדו אסור דזה דרכו להיות מגולה משא&quot;כ אם חוצץ בדבר מועט כגון סמרטוט הרי דרכו להיות מכוסה	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעלול לנזילות מה יעשה?	"עדיף להניח התפילין של ראש בחציצה שיוצא לפי הרשב&quot;א [ודוקא בכובע דק ולא עבה דאז א&quot;א לכוון מקום שהמוח של תינוק רופס], אבל לא יברך עליה וגם יכסה אותה מפני הרואים. המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא ב&quot;ח דנכון ליזהר עכ&quot;פ בשעת ק&quot;ש ותפילה שיהיה בלי חציצה כלל."	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לדחות מצוה כדי שלא יהיה בעל מום?	מכאן מבואר דמותר להניח גבס [cast] על עצמו כדי שידו יתרפא ולא יהיה בעל מום (מ&quot;ב דרשו בשם אבני נזר ורשז&quot;א) {וביאר הר&quot;י באק דהוא ע&quot;ד יותר מחומש, אכן אם הרופאים רוצים להניח הגבס עליו עוד חדש רק לחששא בעלמא לזה לכאורה צריך להקפיד להסיר הגבס מזמן המוקדם}	סימן כז סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	"מניח תפילין על יד שמאל דידיה דהוא יד ימין דכל העולם, ובגמ&#x27; מנחות (ל&quot;ז ע&quot;א) אשכחן ב&#x27; טעמים, אחד משום ידכה שהוא יד כהה, ועוד משום דכתיב וקשרתם וכתבתם."	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העיקר טעם?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5124e260246482253d5762938e5ec1bc70a8f288.jpg"">"	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא כתיבה?	לא בעינן כתב אשורית שהוא הכתב של תפילין ומזוזות אלא סגי בכל כתב ובלבד שהוא כתב גמור, ומסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) מה הדין אם יודע לכתוב רשימות ותמונות בעלמא לזכרון, ומסיים דאז עדיף לסמוך על הגר&quot;א דס&quot;ל דאזלינן בתר רוב מעשיו ולא בתר כתיבה.	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הב&quot;ח בדבר?	"הב&quot;ח (וכ&quot;כ הארה&quot;ח) סבר דהשיטות דסברי דאזלינן בתר כתיבה, היינו אף בתר כתיבה ונמצא שהוא שולט בשתי ידיו [ולפי&quot;ז ליכא נפק&quot;מ בין הראשונים אלא כשכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל, אבל אם כותב בשמאל ועושה שאר מעשיו בימין ממ&quot;נ צריך להניח התפילין על יד שמאל]. והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא הב&quot;ח בעוד צירופים (ביה&quot;ל ד&quot;ה והכי)."	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרגילו ביד שמאל 1) ע&quot;י אחרים או עצמו 2) מן השמים שנולד לו חולי?	"1) המרדכי הביא מח&#x27; בדבר זה, והב&quot;י משמע דלא מיקרי איטר, אבל הדרכ&quot;מ (הארוך) משמע דמיקרי איטר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דמקרי איטר [אכן, מי שעושה רוב מעשיו בימין והרגילו אח&quot;כ לכתוב בשמאל יש לצרף שיטת הב&quot;ח דמקרי שולט בשתי ידיו ויניח התפילין ביד שמאל (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)] 2) כתב הדגול מרבבה דלכו&quot;ע חשיב כאיטר, ואם נקטעה ידו כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דהוי כע&quot;י אחרים [ותלוי במח&#x27; ב&quot;י ודרכ&quot;מ], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) סבר דהוי שהרגילו מן השמים [ולכו&quot;ע הוי איטר] {והפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק בנקטע ידו, ויכול לפרש דס&quot;ל כהערוה&quot;ש א&quot;נ שחולק על הדגול מרבבה}, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו בשם רשז&quot;א דביאר דעת המ&quot;ב דכל שאינו חוזר לבריותו הוי כחולי מן השמים."	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מקרי שולט בשתי ידיו?	"דוקא אם שניהם שוין, אבל אם נקל לו ביד שמאל מקרי איטר יד וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תרנ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו יודע לכתוב?	פשוט דאזלינן בתר רוב מעשיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שכותב בימין ועושה שאר מלאכות בשמאל?	"ממליץ הביה&quot;ל (ד&quot;ה והכי) דיעשה איזה פעולות נמי בימין ואז יהיה שולט בשתי ידיו. [ועצה זו לא מהני אם כותב בשמאל ועושה שאר מלאכות בימין דאז אפי&#x27; אם עושה עוד פעולות בשמאל יהא ספק שולט בשתי ידיו, אלא ממליץ הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א בשם ריש&quot;א זצ&quot;ל ללמוד כתיבת אשורית ביד ימין]"	סימן כז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו מכה בזרועו?	"אם יש לו מקום אפי&#x27; בחצי עליונה יניח התפילין שם, ואם הוא מצטער מחמת המכה פטור מתפילין של יד כדמבואר לקמן בסי&#x27; ל&quot;ח ורק יניח תפילין של ראש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן כז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש מקום לכמה תפילות של יד ליתן על ידו?	"איתא בעירובין דכמו שיש מקום על ראשו לב&#x27; תפילין ה&quot;ה בידו, אבל ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דלעולם יש מקום ליותר מב&#x27; תפילין דגם יכול להניחה על חצי העליון [אמנם, לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל (ד&quot;ה בראש) דהעיקר קיבורת למטה מחצי העצם, י&quot;ל דאין מקום בחצי עליונה אפי&#x27; לתפילה אחת (ר&quot;י באק)]"	סימן כז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם יש לו כתובת קעקע מגונה על זרועו?&lt;br&gt; כתב המנחת יצחק (ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;א) שיכסה רובו בקביעות ורק יניח מקום מגולה לתפילין, ובשעת הברכה יכסנו לגמרי, ע&quot;ש."		סימן כז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אורך דרצועה בשל יד?	"עד שיכול לכרוך על האצבע שלשה כריכות [וממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד) משמע דהשיעור ג&#x27; כריכות אינו לעיכובא]"	סימן כז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג בכריכות 1) על הזרוע 2) על האצבע?	"1) הב&quot;י כתב ששה או שבעה פעמים, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא בשם האריז&quot;ל ושל&quot;ה דוקא שבעה פעמים [ויש ספרדים שנוהגין לכרוך ג&#x27; פעמים על הזרוע בצורת שי&quot;ן, אכו השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא שהרח&quot;ו בא לבנו בחלום ואמר שלא לעשות הכי, והמקור למנהג זה אינו מהאריז&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) וט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) הביאו מאריז&quot;ל ושל&quot;ה ב&#x27; כריכות על פרק התחתון וכרך אחד בפרק אמצעי, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מא&quot;ר די&quot;א לכרוך תחילה האחד על האמצעי ואח&quot;כ השתים על התחתון (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והרמב&quot;ם ושו&quot;ע כתבו שיקשור אותה אח&quot;כ [ונוהגין רק לתחוב אותה לתוך הכריכות שעל כפו, וע&quot;ע בקצות השלחן (הערות סוף הספר סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק מ&quot;ב) דהביא מרמב&quot;ם בפאר הדור דהקשר על האצבע הוא גמר הקשירה והוי בכלל מצות הלבישה, וצ&quot;ע]"	סימן כז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו אצבע אמצעית?	"ראינו ממצורע דאין לו בהן אין לו טהרה עולמית ולא מהני אצבע אחרת וה&quot;נ לא מהני אצבע אחרת ומ&quot;מ כיון דאינו דבר המעכב יש לו לכרוך על האצבע שאצל האגודל לזכר בעלמא דאם לא יועיל אינו מפסיד בזה כלום (שו&quot;ת תורה לשמה סי&#x27; ט&#x27;) {ויש לעיין לפי&quot;ז אם נאסר לקנח בו}"	סימן כז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יעשה הכריכות?	"אחר שהניח השל ראש על ראשו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן כז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יכרוך הרצועה ע&quot;ג התיתורא?	"דעיקר מצותה היא שתהא תלויה דומיא דתפילה של ראש, וכיון דאינו מעיקר מצותה לא יכרוך הרצועה ע&quot;ג התיתורא דהיא קדושה יותר ממנה (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), אבל מותר לכרוך עליה לרגע שלא תזוז ממקומה עד שיניח השל ראש (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), אבל למנהגינו שכורכים השבעה כריכות תחילה א&quot;צ להניחה כלל על התיתורא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט)"	סימן כז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום הנחת תפילין של ראש?	"ממקום עיקרי שער על מצחו עד מקום שמוחו של תינוק רופס, והביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) הביא מח&#x27; ראשונים אם מקום שתינוק רופס עולה עד חצי גובה הראש או כל גובה הראש, והכריע דטוב יותר להמשיך התפילין בגובה שלא ירדו למטה למצח [והרמב&quot;ם משמע דמקום עיקרי השער הוא המקום שרופס מוחו של תינוק, וביאר הב&quot;י דהא דאמרינן יש בראש להניח ב&#x27; תפילין היינו ברוחב ראש זה אצל זה א&quot;נ זה אחר זה והכל מקרי מקום שמוח התינוק רופס {וש&quot;מ מתירוץ ראשון דאמרינן מקום יש בראש לב&#x27; תפילין קאי אפי&#x27; זה בצד זה}]"	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להניח התפילין של ראש על קצה המצח?	"לא דשמא ישמט למטה על המצח, ואפי&#x27; אם רק התיתורא למטה אינו יוצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור למי שנשרו שערותיו?	"במקום שבו היו גדלות שערותיו בתחילה וניכר בחוש ההפרש בין עור הקרחה לעור שאין צומח שם שער אצל כל אדם (בן איש חי שנה א&#x27; פרשת חיי שרה אות א&#x27;)"	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המעברתא יכול להיות למעלה ממקום שמוחו של תינוק רופס?	לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפילין של ראש מונח על מקום שער אבל קצה התפילין נמשכת למעלה ממקום דליכא שער?	"{ר&quot;י באק רצה להביא ראיה מגמ&#x27; קידושין (כ&quot;ו ע&quot;ב) דתלה מרגניתא במחט דמהני, וצ&quot;ע למעשה}"	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הכי גדול שיעשה התפילין?	"לא יהיו גדולים יותר מד&#x27; אצבעות עם התיתורא ומעברתא [דמקום יש בראש לב&#x27; תפילין, ותפילין צריכים להיות לכל הפחות ב&#x27; אצבעות] (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד) [וצ&quot;ע דהביה&quot;ל קאי למ&quot;ד דכל הגובה הוא מקום הנחת תפילין ואיך יתכן דאין שיעורו אלא ד&#x27; אצבעות, ובפרט דאיכא מ&quot;ד דשיעורו הוי רק לחצי גובה ולשיטה זו בודאי איכא ד&#x27; אצבעות עד חצי גובה, וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)]"	סימן כז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום הקשר בתפילין של ראש?	1) באמצע הראש (רש&quot;י) [דלא כאגור בשם רבינו אליקים דס&quot;ל שיצדדו לצד אחד (ב&quot;י)]&lt;br&gt;2) למעלה כנגד הפנים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ה) כתב שעיקר הקשר יהיה למעלה מהגומא, והביה&quot;ל (ד&quot;ה בעורף) הביא מגר&quot;א שיהיה תחת שפוע הקדקוד.	סימן כז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הקשר של ראש למטה מזה האם הוא כשר?	"בדיעבד כשר כל זמן דאיכא שערות (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז), והקשה הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) הרי כמה בני אדם יש להם שערות בצואר ממש, ותי&#x27; הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ג) דבעינן תרתי - צמיחת שערות וגם למעלה מן הצוארה"	סימן כז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המניח תפילין פסולים לכמה שנים, על מה צריך כפרה יותר על החסרון במצות תפילין או על הברכות לבטלות?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) הביטול תפילין אינו אלא ביטול עשה אבל הברכות לבטלות הוי לאו דאורייתא לפי הרמב&quot;ם, אכן לפי תוס&#x27; והרא&quot;ש אינו אלא מדרבנן, ועוד אם ענה ברוך שם וכו&#x27; אח&quot;כ תיקן שלא לעבור על לא תשא וסגי בקרבן עולה בעבור הביטול מצות תפילין וחרטה ווידוי ועזיבת החטא, אבל על ברכתו לבטלה דשל יד יש לו לקבל על עצמו תשובה {וש&quot;מ משע&quot;ת דמהני אמירת ברוך שם וכו&#x27; לתקן האיסור דאורייתא דברכה לבטלה}"	סימן כז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בקשר של תפילין?	"צריך ליזהר שלא להפך הקשר של תפילין, בין בשל ראש בין בשל יד (שו&quot;ע, רמ&quot;א) [דאיתא בגמ&#x27; ונוייהן לבר ופי&#x27; רש&quot;י הדלי&quot;ת יהא נראה בחוץ, ועוד פי&#x27; רש&quot;י דהשחור יהיה לחוץ, והעיקר כפירוש א&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז בשם תוס&#x27; עירובין צ&quot;ז ע&quot;א)]"	סימן כז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה הדלי&quot;ת?	"מכאן הוכיח המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דיהיה רק מצד אחד ולא משני צדדין דאל&quot;כ הדלי&quot;ת שניה לא יהיה נוייהן לבר, אבל השיג עליו הדגול מרבבה דסגי אם מצד אחד נוייהן לבר {ואפשר דכוונת המג&quot;א הוא דאם עושה הדלי&quot;ת מב&#x27; צדדין נמצא דממ&quot;נ נוייהן לבר ול&quot;צ ליזהר בזה כלל}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) ביאר דנראה כדלי&quot;ת ע&quot;י הרצועות שיוצאות ממנו (וע&quot;ע מש&quot;כ המ&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;ג)"	סימן כז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך ליזהר שצד השחור יהיה בחוץ?	"מצד נוי מצוה ראוי ליזהר שכל צד השחור יהיה לחוץ, אבל מדינא רק החלק המקף הראש והיד פעם אחת [וגם הג&#x27; כריכות על האצבע (מחה&quot;ש, כה&quot;ח ס&quot;ק נ&#x27;)] [ואמנם השל יד הוי מח&#x27; שתלוי בב&#x27; תשובות של הגאון המובא בהרא&quot;ש המובא בב&quot;י], ואם נתהפכו יש מדת חסידות להתענות או לפדות בצדקה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {ומשמע מב&quot;י דיש ענין להתענות או לפדות כדי מ&#x27; תעניות}"	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתהפכו בשעה שהיה עוסק בהנחת תפילין?	כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ט) דאם נתהפכה בשעת הנחה ותיקנה תיכף אין עליו כלום, אבל אחר שהניחה כראי יש קפידה (ב&quot;י) [דלא כמהר&quot;י אבוהב דמדייק מרמב&quot;ם דאין קפידא]	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר שלא יתהפכו אם השחיר גם הצד תחתון?	"כתב כה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;א) אפ&quot;ה צריך ליזהר שהצד החיצון המבהיק יהיה לעולם לצד חוץ {ולגבי המנהג להתענות, נראה דכיון דמסיק הביה&quot;ל (סי&#x27; ל&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה מבחוץ) דהעיקר הקפדה שלא להתהפך אינו משום ברכה לבטלה אלא משום ונוייהן לבר, ובין לרש&quot;י בין להפמ&quot;ג היינו שצד החלק יהיה לחוץ א&quot;כ צריך להתענות כיון צד החלק נעשה בפנים [ורק לפי הטעם דברכה לבטלה ירויח דאפי&#x27; לפי הפמ&quot;ג לא יהיה ברכה לבטלה כיון דצד החוץ שחור, דלפי רש&quot;י אפי&#x27; אם צד התחתון אינו שחור אינו ברכה לבטלה כיון דצד החלק שחור]}"	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אורך הרצועות בתפילין של ראש?	"הטור הביא שהימין יגיע לטיבור והשמאל יגיע לחזה, וי&quot;א שימין יגיע למילה והשמאל יגיע לטיבור [ואפי&#x27; באיטר יד (כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ב)], אבל רש&quot;י ותוס&#x27; פרשו שרצועה דתפילין של יד יגיע עד אצבע צרדה ולפי&quot;ז השיעור כשתי טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), ולכתחילה כתב השו&quot;ע שיגיעו לטיבור [או כשיטות הנ&quot;ל דימין למילה ושמאל לטיבור או ימין לטיבור ושמאל לחזה (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)] אבל בשעת הדחק יכול לברך עליהם אם יש להם ב&#x27; טפחים (ארה&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אורך ברצועות של יד?	עד אצבע צרידה, וא&quot;צ כדי כריכות [בין של זרוע בין של אצבע], ואם הוא פחות משיעור זה אין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור רוחב הרצועות?	"כתבו תוס&#x27; מנחות (ל&quot;ה ע&quot;ב) דפחות מכשעורה ויותר מחטה, אבל הרמב&quot;ם סבר דבעי כשעורה, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) דבמקום הדחק יכול לסמוך על תוס&#x27; אבל לא יברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום צריך ליזהר ברוחב הרצועה?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) דצריך ליזהר במקום כפל ההידוק שרגיל שהרצועה נתקמטה, וביאר הסטייפלר (ארחות רבינו ח&quot;א אות ס&quot;ח) דזהו דוקא אם אינו יכול לפושטה (מ&quot;ב דרשו).	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לכסות או לגלות התפילין 1) של ראש 2) של יד?	"1) הר&quot;ץ סבר דצריך להיות מגולה, אבל השימושא רבא משמע דיהיה מכוסה, אמנם הב&quot;י הביא דיש סוברים דהשימושא רבא מודה דהקשר של תפילין של ראש צריך להיות מגולה ומיהו עתה צריך לכסותה משום יוהרא [והדרכ&quot;מ כתב דאיכא יוהרא רק אם לובשה כל היום אבל אם לובשה רק לק&quot;ש ותפילה אין לכסותן], והבעל התרומה סבר דהשימושא רבא מיירי בתפילה של יד דוקא. למעשה פסק המחבר שהתפילה של ראש יהיה מגולה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) דגם הקשר יהיה מגולה אלא שאין נוהגין כן, ובדיעבד יוצא אפי&#x27; אם הוא מכוסה לגמרי, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;) ולקמן (סי&#x27; צ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) דנכון לכסותם מעט בטליתו, ובשעת שמ&quot;ע יש לכסותם לגמרי עם עיניו. 2) כתב הרמ&quot;א דאין קפידא אם הם מגולים [שנקרעו בגדיו] או מכוסים, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&#x27;) דטוב יותר לכסותן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), ועוד כתב השע&quot;ת דע&quot;פ קבלה יש להאפיל טליתו על זרוע בשעה שמניחן התפילין של יד."	סימן כז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לגלות תפילין שלו בפני רבו מובהק?	"כתב הב&quot;י דאינו דרך ארץ [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) מגמ&#x27; כתובות (צ&quot;ו ע&quot;א) דיכול להניח תפילין בפני רבו (וכ&quot;כ שו&quot;ע יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ט), ותי&#x27; דמיירי כשהם מכוסים אלא שבולטים וניכר מתוך כובע שלו], אמנם כתב הרמ&quot;א דזהו דוקא כשמניחן כל היום אבל אם מניחן רק לק&quot;ש ותפילה יכול לגלותן בפני רבו, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דכיון דאז חובה להניחם לא שייך התנשאות לפני רבו משא&quot;כ בשעת לימוד דאז אינו חובה, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; ל&quot;ח סעי&#x27; י&quot;א."	סימן כז סעיף יא		
